האתר המיושן הזה כבר לא יתעדכן. תודה ולהתראות. ראו גם מצעדים שלא עלו לאתר כאן.
שיחה:מעביר דף
ניתוח של השיר: אפשר להבחין שבכל השיר יש מוטיב של זמן. כאשר אנחנו רואים קפיצה בין ההווה לעבר ורמיזות לא ברורות של העתיד. השיר מתרחש בחודש נובמבר, רגעים נוספים של סתיו.
השיר נפתח בזמן הווה "ועכשיו זה הזמן", המתאר רגע של היזכרות (חזרה לעבר) בדברים שנאמרו בעבר ומקבלים עדנה מחודשת בהווה "זאת שאמרה" ולמה "נדמה שנהיינו". כמו כן, יש חזרה להווה בסוף הבית הראשון, "פשוט הולכים והולכים", מה שנותן עוד דגש לערבוב בין העבר להווה, כיוון שיש תחושה שהם כבר "פשוט הלכו והלכו".
הבית השני ממשיך גם כן, בהתעסקות בהווה, כאשר לפתע פתאום הכל נראה "פשוט באמת". מה שגורם להיזכר בימים טובים יותר בעבר, המתאר מקום שלו ורגוע, ילדות של נועם ותום. עד שמגיע התרועה של הקטר, המסמן את הצפצוף הקולני של ההווה הריקני.
הפזמון מנסה ללא הצלחה לסכם ולאחד את כל הזמנים בחייו של אדם. תחילה נראה שהוא מתעסק בעבר "היו אלה חיים טובים", ומיד לאחר מכן קופץ אל העתיד "האופטימי". מיד לאחר מכאן הוא מגיע לזמן הווה "כך אומרים המיסטיקנים הסינים". אך ההבחנה היפה ביותר היא באמצע הפזמון כאשר מתואר ראיית על של הזמנים "ואולי אלה חיים גדולים" כאמור הם (האנשים) "חייו אותם בטירוף". ובסגירה נוספת של זמן הווה, השטחיות בהווה של שמחה ועצב.
הבית השלישי הוא דיאלוג ברור בין שני אנשים, כאשר יש בו רגע ספציפי מאוד המשותף לשני הצדדים וזוהי החתונה בנובמבר שהייתה שנים רבות לפני. יש רמיזה לאותם ימים הנקראים ביהדות "תקופת אירוסין" כאשר האהבה בין בני הזוג פורחת, יש מתח ותשוקה באוויר והכל חי. הזוג מצטער לגלות שהכול חי רק בעבר.
הבית הרביעי והאחרון מתאר בהתחלה זמן לא מוגדר "אבדו בחלל".וקפיצה חדה "שים לב" להווה של הסתיו בנובמבר. שוב פעם הערבוב והבלבול בין הזמנים. בסוף הבית יש דגש חזק ברור על העתיד בניגוד לשאר השיר, שם העתיד הוא מרומז. מה צפוי מחר בעתיד? אי ידיעה אחת גדולה. על כן, מעדיף הרגע בבית הרביעי להתרכז בהווה שמתאר ניסיון (רומנטי או מיני כנראה) להביא ולחדש את התחושות של העבר אל ההווה, וכשזה קורה, החיים ממשיכים ומעבירים עוד דף. כאמור, גם ביום למחרת יקרה בדיוק אותו דבר.
- מוזמנים לצרף את זה לערך.***
