האתר המיושן הזה כבר לא יתעדכן. תודה ולהתראות. ראו גם מצעדים שלא עלו לאתר כאן.

שיר לשלום

מתוך פזמונט
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 10: שורה 10:
 
|לחן=[[יאיר רוזנבלום]]
 
|לחן=[[יאיר רוזנבלום]]
 
|עיבוד=[[יאיר רוזנבלום]]
 
|עיבוד=[[יאיר רוזנבלום]]
 +
|שבועות=לפחות 9{{*}}
 
|שיא=1
 
|שיא=1
 
|בראש=2
 
|בראש=2

גרסה מתאריך 06:56, 12 ביולי 2016

שִׁיר לַשָּׁלוֹם / להקת הנח"ל
המצעד השנתי תש"ל (1970)
מקום 5
הקודם:
6. עפרה
הבא:
4. אהבתה של תרזה דימון
יענקל'ה רוטבליט

שִׁיר לַשָּׁלוֹם הוא שיר מאת להקת הנח"ל. את השיר כתב יענקל'ה רוטבליט והלחין ועיבד יאיר רוזנבלום[1].

רוטבליט כתב את השיר לאחר שנפצע קשה במלחמת ששת הימים ואיבד אחת מרגליו[2]. השיר נוצר בעת שרוטבליט ורוזנבלום שהו בלונדון, ובעידודו של רוזנבלום כתב רוטבליט את השיר "מתוך דחף שצריך לעשות משהו בשביל השלום". לאחר שחזר רוזנבלום לארץ הוא הלחין את השיר, בסגנון שירי המחזמר "שׂער", שהיה אז פופולרי[3]. הוא מסר אותו לבמאי דני ליטאי, והוא הציעו ללהקת חיל הים, אך זו דחתה אותו. לכן העביר אותו רוזנבלום ללהקת הנח"ל, ומיד עם תחילת החזרות על השיר התאימו אותו לסולנית מירי אלוני. מכיוון שהיה ברור כי השיר עומד לגרום למחלוקות בין גורמים שונים בצה"ל, מיהרו להקליטו עוד לפני הצגת הבכורה של התכנית, כדי ליצור עובדה מוגמרת[3].

ביצועו הראשון של השיר היה בכנס של הנח"ל בסתיו 1969, בפני קהל גדול ועיתונאים. הוא נחשב לחדשני מבחינת המילים, הלחן וההעמדה על הבמה, והביא את הקהל למחיאות כפיים סוערות[3]. מעבר למילים החדשניות, ניכר חידוש גם בעיבודו המוזיקלי של השיר. רוזנבלום הבחין באיכויותיהם של נגני הלהקה, ונתן להם יד חופשית באלתור הליווי המוזיקלי, בהשפעת מוזיקת הרוק העולמית באותה תקופה. את סולו הגיטרה המפורסם בתחילת השיר מנגן דני סנדרסון, המלווה בגיטרת בס של אלון אולארצ'יק[3].

לאחר פרסומו של השיר הוא עורר סערה בציבורית, ובכנסת אף הוגשה שאילתה איך מאפשרים לבצע שיר כזה בלהקה צבאית. אלוף פיקוד המרכז, רחבעם זאבי, אף אסר על להקת הנח"ל להופיע בתחומי פיקודו[2]. בהשפעתו של זאבי אף שונו מילות השיר, מ"שירו שיר לאהבה ולא לניצחונות" ל"ולא למלחמות"[3]. הלהקה אף הוציאה את השיר מן התכנית למשך מספר חודשים, אך לבקשתו של הקהל החזירה אותו כהדרן לאחר ההופעה הרשמית[3]. האיסור על השמעת השיר התקבל במורת רוח בקרב הקהל וחברי הלהקה, ומאוחר יותר ביטל הרמטכ"ל חיים בר־לב את הוראתו של זאבי[3].

למרות הסערה סביבו זכה השיר להצלחה רבה בקרב הקהל הרחב מיד עם צאתו, הגיע לראש מצעדי הפזמונים השבועיים, ודורג במקום החמישי במצעד השנתי תש"ל (1970).

Cquote2.svg

לָכֵן, רַק שִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם
אַל תִּלְחֲשׁוּ תְּפִלָּה
מוּטָב תָּשִׁירוּ שִׁיר לַשָּׁלוֹם
בִּצְעָקָה גְּדוֹלָה.

Cquote3.svg

מצעדים נוספים

מצעד הישג
מצעד שירי הלהקות הצבאיות מקום 2
המצעד של המדינה מקום 51

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המקור לקרדיטים: להקת הנח"ל, "בהיאחזות הנח"ל בסיני", הד ארצי, 1970
  2. 2.0 2.1 תמיד עולה המנגינה: משירי יאיר רוזנבלום, הוצאת ידיעות אחרונות, תל אביב 2013, עמ' 60
  3. 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 3.6 שמואליק טסלר, שירים במדים, ירושלים תשס"ז, עמ' 97–99
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
שכנים טובים ברשת
תיבת כלים