האתר המיושן הזה כבר לא יתעדכן. תודה ולהתראות. ראו גם מצעדים שלא עלו לאתר כאן.

שנינו מאותו הכפר

מתוך פזמונט
(הבדלים בין גרסאות)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
שורה 10: שורה 10:
 
|לחן=[[נעמי שמר]]
 
|לחן=[[נעמי שמר]]
 
|עיבוד=[[יאיר רוזנבלום]]
 
|עיבוד=[[יאיר רוזנבלום]]
|שבועות=לפחות 10{{*}}
+
|שבועות=לפחות 10{{*}} ([[18 במאי 1969]]{{*}} – [[4 באוגוסט 1969]]{{*}})
|שיא=1
+
|שיא=1 ([[22 ביוני 1969]])
 
|בראש=2
 
|בראש=2
 
}}
 
}}
 
'''שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר''' הוא שיר מאת [[להקת פיקוד המרכז]]. את השיר כתבה והלחינה [[נעמי שמר]] ועיבד [[יאיר רוזנבלום]]{{מקור|וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, {{כ}} 2010}}.
 
'''שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר''' הוא שיר מאת [[להקת פיקוד המרכז]]. את השיר כתבה והלחינה [[נעמי שמר]] ועיבד [[יאיר רוזנבלום]]{{מקור|וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, {{כ}} 2010}}.
  
שמר כתבה את השיר בשנת 1966 על אודות חברותם של  זאב (זאבל'ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל'ה) רגב (גרבר), כששניהם עוד היו בחיים. השיר פורסם לראשונה בספרה "כל השירים" שראה אור בשנת 1967, ובו העירה שמר כי "זכות הביצוע הראשון ל[[יוסי בנאי]]". בנאי לא הקליט את השיר, והראשונה להקליטו הייתה להקת פיקוד המרכז, בתכניתה "[[רד אלינו לבקעה]]", שעלתה בשנת 1969. סולן השיר הוא [[דני וסלי]]. השיר זכה להצלחה גדולה כבר עם פרסומו, ודורג במקום החמישי במצעד השנתי {{תשכ"ט}}.
+
שמר כתבה את השיר בשנת 1966 על אודות חברותם של  זאב (זאבל'ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל'ה) רגב (גרבר), כששניהם עוד היו בחיים. השיר פורסם לראשונה בספרה "כל השירים" שראה אור בשנת 1967, ובו העירה שמר כי "זכות הביצוע הראשון ל[[יוסי בנאי]]". בנאי לא הקליט את השיר, והראשונה להקליטו הייתה להקת פיקוד המרכז, בתכניתה "[[רד אלינו לבקעה]]", שעלתה בשנת 1969. סולן השיר הוא [[דני וסלי]].
  
זאבל'ה עמית (סלוצקי) נהרג במלחמת יום הכיפורים, וכך הפך השיר המתאר את מותו לנבואי{{הערה|שם=סלוצקי|1=[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=94155 רב סרן עמית (סלוצקי), זאב] באתר "יזכור"}}. כיום נחשב השיר לאחד משירי הזיכרון העבריים המוכרים ביותר. בשנת 1993 הוא אף נבחר כשירה האהוב ביותר של נעמי שמר במצעד שערכה רשת ג'{{הערה|שם=מצעד|1=[http://www.iba.org.il/gimmel/gimmel.aspx?type=25&page=248&entity=77663 אודותינו] באתר רשת ג'. השיר "ירושלים של זהב" לא השתתף במצעד זה}}.
+
השיר זכה להצלחה גדולה כבר עם פרסומו. הוא צעד במצעדי הפזמונים השבועיים עשרה שבועות לפחות, בסביבות מאי–אוגוסט 1969. ב־[[22 ביוני 1969]] הגיע לראש המצעד, ושהה שם שבועיים. במצעד השנתי {{תשכ"ט}} דורג במקום החמישי.
  
 
{{חלונית|
 
{{חלונית|

גרסה מתאריך 02:18, 3 בספטמבר 2016

שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר / להקת פיקוד המרכז
המצעד השנתי תשכ"ט (1969)
מקום 5
הקודם:
6. עץ האלון
הבא:
4. מה אברך

שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר הוא שיר מאת להקת פיקוד המרכז. את השיר כתבה והלחינה נעמי שמר ועיבד יאיר רוזנבלום[1].

שמר כתבה את השיר בשנת 1966 על אודות חברותם של זאב (זאבל'ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל'ה) רגב (גרבר), כששניהם עוד היו בחיים. השיר פורסם לראשונה בספרה "כל השירים" שראה אור בשנת 1967, ובו העירה שמר כי "זכות הביצוע הראשון ליוסי בנאי". בנאי לא הקליט את השיר, והראשונה להקליטו הייתה להקת פיקוד המרכז, בתכניתה "רד אלינו לבקעה", שעלתה בשנת 1969. סולן השיר הוא דני וסלי.

השיר זכה להצלחה גדולה כבר עם פרסומו. הוא צעד במצעדי הפזמונים השבועיים עשרה שבועות לפחות, בסביבות מאי–אוגוסט 1969. ב־22 ביוני 1969 הגיע לראש המצעד, ושהה שם שבועיים. במצעד השנתי תשכ"ט (1969) דורג במקום החמישי.

Cquote2.svg

וּבְלֵילוֹת שִׁשִּׁי
כְּשֶׁרוּחַ חֲרִישִׁי
בְּצַמָּרוֹת שְׁחֹרוֹת עוֹבֵר
אָז אֲנִי אוֹתְךָ זוֹכֵר.

Cquote3.svg

מצעדים נוספים

מצעד הישג
המצעד השנתי של גלי צה"ל מקום 4
מצעד שירי הלהקות הצבאיות מקום 9
המצעד של המדינה מקום 286

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. המקור לקרדיטים: וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, ‏ 2010
כלים אישיים

גרסאות שפה
מרחבי שם
פעולות
ניווט
שכנים טובים ברשת
תיבת כלים