האתר המיושן הזה כבר לא יתעדכן. תודה ולהתראות. ראו גם מצעדים שלא עלו לאתר כאן.
שנינו מאותו הכפר
| שורה 15: | שורה 15: | ||
'''שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר''' הוא שיר מאת [[להקת פיקוד המרכז]]. את השיר כתבה והלחינה [[נעמי שמר]] ועיבד [[יאיר רוזנבלום]]{{מקור|וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, {{כ}} 2010}}. | '''שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר''' הוא שיר מאת [[להקת פיקוד המרכז]]. את השיר כתבה והלחינה [[נעמי שמר]] ועיבד [[יאיר רוזנבלום]]{{מקור|וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, {{כ}} 2010}}. | ||
| − | השיר | + | שמר כתבה את השיר בשנת 1966 על אודות חברותם של זאב (זאבל'ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל'ה) רגב (גרבר), כששניהם עוד היו בחיים. השיר פורסם לראשונה בספרה "כל השירים" שראה אור בשנת 1967, ובו העירה שמר כי "זכות הביצוע הראשון ל[[יוסי בנאי]]". בנאי לא הקליט את השיר, והראשונה להקליטו הייתה להקת פיקוד המרכז, בתכניתה "[[רד אלינו לבקעה]]", שעלתה בשנת 1969. סולן השיר הוא [[דני וסלי]]. השיר זכה להצלחה גדולה כבר עם פרסומו, ודורג במקום החמישי במצעד השנתי {{תשכ"ט}}. |
| + | |||
| + | זאבל'ה עמית (סלוצקי) נהרג במלחמת יום הכיפורים, וכך הפך השיר המתאר את מותו לנבואי{{הערה|שם=סלוצקי|1=[http://www.izkor.gov.il/HalalKorot.aspx?id=94155 רב סרן עמית (סלוצקי), זאב] באתר "יזכור"}}. כיום נחשב השיר לאחד משירי הזיכרון העבריים המוכרים ביותר. בשנת 1993 הוא אף נבחר כשירה האהוב ביותר של נעמי שמר במצעד שערכה רשת ג'{{הערה|שם=מצעד|1=[http://www.iba.org.il/gimmel/gimmel.aspx?type=25&page=248&entity=77663 אודותינו] באתר רשת ג'. השיר "ירושלים של זהב" לא השתתף במצעד זה}}. | ||
==מצעדים נוספים== | ==מצעדים נוספים== | ||
גרסה מתאריך 04:21, 16 בספטמבר 2014
| שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר / להקת פיקוד המרכז | ||
| המצעד השנתי תשכ"ט (1969) מקום 5 | ||
| הקודם: 6. עץ האלון |
הבא: 4. מה אברך | |
| ||
שְׁנֵינוּ מֵאוֹתוֹ הַכְּפָר הוא שיר מאת להקת פיקוד המרכז. את השיר כתבה והלחינה נעמי שמר ועיבד יאיר רוזנבלום[1].
שמר כתבה את השיר בשנת 1966 על אודות חברותם של זאב (זאבל'ה) עמית (סלוצקי) ויוסף (יוספל'ה) רגב (גרבר), כששניהם עוד היו בחיים. השיר פורסם לראשונה בספרה "כל השירים" שראה אור בשנת 1967, ובו העירה שמר כי "זכות הביצוע הראשון ליוסי בנאי". בנאי לא הקליט את השיר, והראשונה להקליטו הייתה להקת פיקוד המרכז, בתכניתה "רד אלינו לבקעה", שעלתה בשנת 1969. סולן השיר הוא דני וסלי. השיר זכה להצלחה גדולה כבר עם פרסומו, ודורג במקום החמישי במצעד השנתי תשכ"ט (1969).
זאבל'ה עמית (סלוצקי) נהרג במלחמת יום הכיפורים, וכך הפך השיר המתאר את מותו לנבואי[2]. כיום נחשב השיר לאחד משירי הזיכרון העבריים המוכרים ביותר. בשנת 1993 הוא אף נבחר כשירה האהוב ביותר של נעמי שמר במצעד שערכה רשת ג'[3].
מצעדים נוספים
| מצעד | הישג |
|---|---|
| המצעד השנתי של גלי צה"ל | מקום 4 |
| מצעד שירי הלהקות הצבאיות | מקום 9 |
| המצעד של המדינה | מקום 286 |
| פעמוני היובל | מקום 25 |
קישורים חיצוניים
-
האזנה לשיר באתר יוטיוב
-
מילות השיר באתר שירונט
-
"שנינו מאותו הכפר" בוויקיפדיה העברית
הערות שוליים
- ↑ המקור לקרדיטים: וזוהי רק ההתחלה: 300 השירים הגדולים של הלהקות הצבאיות – 14 דיסקים, NMC, 2010
- ↑ רב סרן עמית (סלוצקי), זאב באתר "יזכור"
- ↑ אודותינו באתר רשת ג'. השיר "ירושלים של זהב" לא השתתף במצעד זה
