קול זיכרון ישן

וְהִיא אוֹמֶרֶת לִי תָּבִין,
פָּשׁוּט זֶה כָּכָה אֲנָשִׁים,
חַיִּים אֶת מָה שֶׁפַּעַם הָיָה.
הִיא אוֹמֶרֶת לִי תָּבִין,
פָּשׁוּט זֶה כָּכָה אֲנָשִׁים,
צוֹבְעִים בְּצֶבַע חַם אֶת הַזְּמַן,
אֶת שֶׁנִּשְׁכַּח וְנֶעֱלַם,
כָּל אֵיזֶה רֶגֶשׁ שֶׁנִּרְדַּם,
כָּל זִכָּרוֹן יָשָׁן, קוֹל זִכָּרוֹן יָשָׁן.